עברית  |  English  |  
 

למה בכלל להניק פעוטות?
ד"ר ג'ק ניומן

מאחר שיותר ויותר נשים מניקות כיום את התינוקות שלהן, יותר ויותר מגלות שהן נהנות מההנקה מספיק כדי להמשיך ולהניק מעבר לחודשים הספורים שתכננו להניק מלכתחילה. יוניצ"ף עודדה זה מכבר הנקה למשך שנתיים או יותר, והאקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים מעודדת כעת אמהות באופן רשמי להניק במשך שנה לפחות ולהמשיך בהנקה כל זמן שהאם והתינוק רוצים בכך. אפילו החברה הקנדית לרפואת ילדים, בהצהרת התזונה האחרונה שלה, מכירה בכך שנשים עשויות לרצות להניק במשך שנתיים או יותר, ומשרד הבריאות הקנדי הוציא הצהרה דומה לזו של יוניצ"ף. הנקה עד גיל שלוש או ארבע היתה נפוצה ברוב העולם לאורך ההיסטוריה האנושית, עד לאחרונה, והנקת פעוטות עדיין נפוצה בחברות רבות.

למה צריך להמשיך להניק אחרי גיל חצי שנה?

מפני שאמהות ותינוקות נהנים מאוד מן ההנקה, לעתים קרובות. למה להפסיק מערכת יחסים מהנה? והמשך ההנקה טוב לבריאותם ולרווחתם של האם והתינוק גם יחד.

אבל אומרים שלחלב אם אין כל ערך אחרי שישה חודשים.

אולי אומרים את זה, אבל זו אמירה שגויה בבירור. העובדה שמישהו (ובכלל זה רופאי ילדים) יכול לומר דבר כזה, רק מראה עד כמה שגוי המידע על הנקה שיש לאנשים רבים כל כך בחברה שלנו. חלב אם הוא, אחרי הכל, חלב. גם אחרי שישה חודשים, הוא מכיל עדיין חלבון, שומן ורכיבים בעלי חשיבות תזונתית המתאימים לצורכיהם של תינוקות וילדים. למעשה, בשנה השנייה יש כמה גורמים חיסוניים בחלב אם, המגינים על התינוק מפני זיהומים, שנמצאים בכמויות גדולות יותר מאשר בשנה הראשונה. וכך צריך להיות, מאחר שילדים בני למעלה משנה בדרך כלל חשופים ליותר מקורות זיהום. חלב אם מכיל עדיין גורמי גדילה ייחודיים שעוזרים למערכת החיסון להבשיל, ומסייעים למוח, למעי ולאיברים אחרים להתפתח ולהבשיל. 

הוכח היטב שילדים יונקים שנמצאים במעון נתקפים בפחות זיהומים ובזיהומים חמורים פחות מאשר ילדים שאינם יונקים. כך האם מאבדת פחות ימי עבודה אם היא ממשיכה להניק את תינוקה לאחר שהיא חוזרת לעבודה בשכר.

מעניין לדעת שאסטרטגיית השיווק של חברות התמ"ל היא לקדם שימוש בתמ"ל (שהוא חיקוי גרוע מאוד של הדבר האמיתי) עד גיל שנה, אך מרמזת שחלב אם (שהוא המקור לחיקוי הגרוע) הוא בעל ערך רק למשך שישה חודשים או פחות ("התזונה הטובה ביותר לילודים"). יותר מדי אנשי מקצוע מתחום הרפואה אימצו את הפזמון החוזר הזה.

שמעתי שהגורמים החיסוניים בחלב אם מונעים מן התינוק לפתח חיסוניות בעצמו, אם מניקים למעלה מחצי שנה.

זה לא נכון. למעשה, זה אבסורד. לא ייאמן כמה אנשים בחברה שלנו מעוותים את יתרונות ההנקה והופכים אותם לחסרונות. אנחנו נותנים לתינוקות חיסונים כדי שיוכלו להגן על עצמם נגד הזיהום האמיתי. הנקה גם עוזרת לתינוק להילחם בזיהומים. כאשר התינוק נלחם בזיהומים האלה, הוא מתחסן. באופן טבעי.

אבל אני רוצה שהתינוק שלי יהפוך להיות עצמאי

וההנקה הופכת את הפעוט לתלותי? אל תאמינו בזה. הילד שיונק עד שהוא גומל את עצמו (בדרך כלל בין גיל שנתיים לארבע) הוא בדרך כלל יותר עצמאי, ואולי אפילו – מה שחשוב יותר – בטוח יותר בעצמאות שלו. הוא קיבל ניחומים וביטחון מן השד, עד אשר הוא היה היה מוכן להפסיק בעצמו. וכאשר הוא מחליט על כך בעצמו, הוא יודע שהגיע למשהו, הוא יודע שהוא המשיך הלאה. זוהי אבן דרך בחייו.

לעתים קרובות אנו דוחפים ילדים ל"עצמאות" מהר מדי. לישון לבד מוקדם מדי, להיגמל מן השד מוקדם מדי, להסתדר בלי הוריהם מוקדם מדי, לעשות הכל מוקדם מדי. אל תלחצו, והילד ייעשה עצמאי בזמן המתאים. למה למהר? תוך זמן קצר הם יעזבו את הבית. האם אתם רוצים שיעזבו את הבית בגיל 14? כשצורך בא על סיפוקו, הוא נעלם. כשהצורך לא בא על סיפוקו (כמו הצורך לינוק ולהיות קרוב לאמא), הוא נשאר כצורך בשנות הילדות ואפילו בגיל העשרה.

כמובן, הנקה יכולה, במצבים מסוימים, לעודד מערכת יחסים תלותית מדי. אבל את זה יכולים לגרום גם אוכל וגמילה מחיתולים. הבעיה היא לא בהנקה. זהו עניין אחר.

מה עוד?

ההיבט שהוא אולי החשוב ביותר בהנקת פעוט הוא לא היתרונות התזונתיים או החיסוניים, חשובים ככל שיהיו. אני מאמין שההיבט החשוב ביותר בהנקת פעוט הוא מערכת היחסים המיוחדת בין הילד לאמו. הנקה היא פעולה של אהבה בעלת משמעות קיומית. דבר זה נמשך כאשר התינוק הופך לפעוט. כל אדם נטול שיפוטיות, שצפה אי-פעם בתינוק מבוגר יותר או בפעוט יונק, יכול להעיד שיש משהו כמעט קסום, משהו מיוחד, משהו שהוא הרבה מעבר למזון, שמתרחש שם. פעוט יכול לעתים, באופן ספונטני, ללא כל סיבה נראית לעין, לפרוץ בצחוק בזמן שהוא יונק. העונג שלו מן השד הוא הרבה מעבר לעונג ממקור מזון. ואם האם מאפשרת לעצמה, ההנקה הופכת למקור עונג גם עבורה, הרבה מעבר להנאה שבהענקת מזון. כמובן, זה לא תמיד נהדר, אבל מה כן תמיד נהדר? וכשכזה כן נהדר, החוויה הזו שווה הכל.

ואם הילד חולה או נפצע (ודברים אלה קורים, כאשר הם פוגשים ילדים אחרים, ונעשים נועזים יותר), האם יש דרך קלה יותר להרגיע את הילד פרט להנקה? אני זוכר לילות בחדר המיון, שבהם אמהות היו צועדות עם תינוקות או פעוטות חולים שאינם יונקים הלוך וחזור במסדרונות, מנסות, לעתים קרובות ללא הצלחה, לנחם אותם, בעוד האמהות המניקות יושבות בשקט כשהתינוקות שלהן מתנחמים, גם אם אינם בהכרח מאושרים, על השד. האם מנחמת את הילד החולה בהנקה, והילד מנחם את אמו בהנקה.
 



שאלות? שלחי דואר אלקטרוני אל ג'ק ניומן בכתובת drjacknewman@sympatico.ca או אל אדית קרנרמן בכתובת breastfeeding@sympatico.ca או היעזרי בספר Dr. Jack Newman’s Guide to Breastfeeding (שיצא בארה"ב תחת השם The Ultimate Breastfeeding Book of Answers או בדי.וי.די שלנו, Dr. Jack Newman’s Visual Guide to Breastfeeding; או ב- The Latch Book and Other Keys to Breastfeeding Success; או ב- L-eat Latch & Transfer Tool או ב- The GamePlan for Protecting and Supporting Breastfeeding in the First 24 Hours of Life and Beyond. בקרי באתר שלנו, www.drjacknewman.com.
Handout. Breastfeed a Toddler-Why on Earth? Revised © May 2008
Written and Revised by Jack Newman, MD, FRCPC 1995-2005
מאת: ד"ר ג'ק ניומן
עריכה: אדית קרנרמן, IBCLC, וד"ר ג'ק ניומן
ניתן להעתיק ולהפיץ עלון זה ללא קבלת רשות נוספת, בתנאי שלא ייעשה בו שימוש בשום הקשר המפר את הקוד הבינלאומי של ארגון הבריאות העולמי לשיווק תחליפי חלב אם.

 
לייבסיטי - בניית אתרים