עברית  |  English  |  
 

כשתינוק מסרב להתחבר לשד
ד"ר ג'ק ניומן

למה שתינוק יסרב לקחת את השד לפיו?

יש סיבות רבות לכך שתינוק עלול לסרב להתחבר לשד. לעתים קרובות מדובר בצירוף של כמה סיבות. לדוגמה, תינוק יכול להתחבר אפילו עם לשון קצרה, אם שום גורמים אחרים לא נכנסים לתמונה, אבל אם, לדוגמה, הוא גם מקבל בקבוקים בשלב מוקדם, זה בהחלט יכול לשנות את המצב ולהפוך אותו מ"טוב מספיק" ל"לא עובד בכלל".

אם הפטמות של האֵם גדולות במיוחד, או שקועות, או שטוחות, ההבדלים האלה בפטמות מקשים עוד יותר על ההצמדה, אבל בדרך כלל לא מונעים אותה.

יש תינוקות שלא מוכנים לינוק, או שהם יונקים גרוע כתוצאה מתרופה שקיבלו במהלך הלידה. תרופות נרקוטיות אחראיות למצבים רבים כאלה, והתרופה meperidine (דמרול) גרועה במיוחד, משום שהיא נשארת בדם התינוק למשך זמן ארוך ומשפיעה על האופן שבו הוא יונק למשך כמה ימים. אפילו מורפין הניתן בזריקה אפידורלית עלול לגרום לתינוק לסרב לינוק או לסרב להתחבר לשד, משום שתרופה הניתנת דרך החלל האפידורלי מגיעה לדם האֵם ובאופן זה אל התינוק לפני לידתו.

ביצוע שאיבה נמרצת של פי התינוק (suction) עלול להביא לכך שהתינוק לא יתחבר לשד. חיך שסוע, אבל לא שפה שסועה, גורם לקשיים חמורים בהתחברות לשד. לפעמים השסע בחיך אינו גלוי לעין, והוא משפיע רק על החלק שבתוך פי התינוק.

לשון קצרה (tight frenulum, רקמת החיבור הלבנבנה שמתחת ללשון) יכולה לגרום לכך שהתינוק יתקשה להתחבר לשד. לשון קצרה אינה נחשבת לתופעה חריגה במובן המקובל, ולכן רופאים רבים אינם מאמינים שהיא יכולה להפריע להנקה, אך הידע שלהם שגוי. תינוק לומד לינוק על-ידי יניקה. פטמות מלאכותיות משבשות את האופן שבו התינוק לוקח את השד לפיו. תינוקות אינם טיפשים. אם הם מקבלים זרימה איטית מהשד (כפי שצפוי בימים הראשונים לחייהם) וזרימה מהירה מהבקבוק, הם לא יתבלבלו בכלל – רובם מבינים את העניין מהר מאוד.

אבל אחת הסיבות השכיחות ביותר לכך שתינוקות מסרבים להתחבר לשד נובעת מן הסברה המוטעית, שבימים הראשונים לחיים תינוקות צריכים לינוק כל שלוש שעות, או לפי כל סדר זמנים מטורף אחר. הדבר מביא לחרדה אצל הצוות, אם, לדוגמה, תינוק לא ינק במשך שלוש שעות אחרי לידתו, ובמקרים רבים זה גורם לכך שדוחפים תינוק אל השד בזמן שהוא עדיין לא מוכן לאכול. כשדוחפים תינוק אל השד, ומחזיקים אותו שם בכוח, בזמן שהוא אינו מעוניין או אינו מוכן, אין מה להתפלא שיש תינוקות שמפתחים דחיה כלפי השד. עכשיו ברור שאם גישה מוטעית זו גורמת לפניקה, ו"חייבים להאכיל את התינוק", אז משתמשים בשיטות האכלה חלופיות (שהגרועה מביניהן היא הבקבוק), ובכך מחריפים את המצב ומפעילים מעגל קסמים אכזרי.

אין שום עדות לכך שיילוד בריא שנולד במועד חייב לאכול כל שלוש שעות בימים הראשונים לחייו. אין שום עדות לכך שתינוקות מפתחים רמת סוכר נמוכה בדם אם לא יאכלו כל שלוש שעות (כל הנושא של רמת סוכה נמוכה בדם הפך להיסטריה המונית נפוצה במחלקות יילודים רבות, וכמו כל היסטריה, יש בה אולי גרעין של אמת אבל בפועל היא יוצרת יותר בעיות ממה שהיא מונעת, ובכללן הבעיה שתינוקות רבים מקבלים תמ"ל למרות שאין צורך בכך, מופרדים מאמם למרות שאין צורך בכך, ולא נצמדים לשד. תינוקות צריכים להיות יחד עם אמם, במגע של עור-בעור, 24 שעות ביממה (ראו עלון  "חשיבות המגע של עור בעור" ). כשהם מוכנים לכך, רוב התינוקות יתחילו לחפש את השד. אם מאפשרים לאֵם ולתינוק לשהות יחד, במגע של עור בעור, מיד אחרי הלידה, ונותנים לתינוק ולאֵם את הזמן "למצוא" זה את זו, זה ימנע את רוב המצבים של סירוב להתחבר לשד. מגע עור-בעור של התינוק והאֵם גם ישמור על חום הגוף של התינוק כאילו שהה תחת מנורת חימום. אבל להשאיר את התינוק והאֵם ביחד למשך חמש דקות אינה התשובה. האֵם והתינוק צריכים לשהות יחד עד שהתינוק מתחבר לשד, בלי לחץ, ללא הגבלת זמן ("אנחנו חייבים לשקול את התינוק", "אנחנו חייבים לתת לתינוק ויטמין K", וכדומה – כל ההליכים האלה יכולים לחכות!) זה יכול להימשך שעה-שעתיים ואף יותר.

אבל התינוק לא מתחבר!
טוב, כמה זמן אפשר לחכות? אין על כך תשובות ברורות. אין ספק שכשתינוק לא מראה שום עניין במציצה או יניקה אחרי 12 עד 24 שעות לאחר לידתו, כדאי לעשות משהו, בעיקר משום שהמדיניות בבתי החולים מחייבת בדרך כלל את שחרור האֵם בתוך 24 עד 48 שעות. אז מה אפשר לעשות?

האֵם צריכה להתחיל לשאוב את החלב, ואת החלב הזה (קולוסטרום), או לבד או מעורבב במי סוכר, יש לתת לתינוק, עדיף בהאכלה באצבע. אם קשה להוציא קולוסטרום (במקרים רבים סחיטה ביד יעילה יותר ממשאבה בימים הראשונים), אז גם מי סוכר יכולים להספיק לימים הראשונים. בהאכלה באצבע, רוב התינוקות יתחילו למצוץ, ורבים מהם גם יתעוררו מספיק כדי לנסות לגשת אל השד. ברגע שהתינוק יונק היטב מהאצבע, יש להפסיק את ההאכלה באצבע ולנסות לחבר אותו אל השד. האכלה באצבע היא במהותה הליך שנועד להכין את התינוק לקחת את השד, ולא בעיקרה שיטה להימנעות מבקבוק, למרות שהיא עושה גם את זה. לכן משתמשים בה לפני שמנסים להצמיד את התינוק לשד, כדי להכין אותו לקחת את השד. ראו עלון "האכלה באצבע" .

לפני השחרור מבית החולים, יש לדאוג למתן עזרה מוקדמת ומיומנת, כדי שהאֵם והתינוק יקבלו עזרה עד היום הרביעי או החמישי לכל המאוחר. תינוקות רבים שאינם מסוגלים להתחבר לשד בימים הראשונים, מתחברים נפלא ברגע שאספקת החלב של האֵם גוברת באופן משמעותי, כפי שבדרך כלל קורה סביב היום השלישי או הרביעי. קבלת עזרה במועד זה מונעת את הקישורים השליליים שתינוקות מפתחים כלפי השד ככל שחולף הזמן.

התחלת שימוש במגן פטמה/פטמת סיליקון לפני שחלב האֵם מתחיל לשפוע (ביום הרביעי עד החמישי) היא מנהג גרוע. התחלת השימוש במגן פטמה לפני ש"החלב מגיע" פירושה שלא נותנים לזמן הזדמנות לעשות את שלו. זאת ועוד, בשימוש לא נכון (כפי שאני רואה לעתים קרובות), מגן פטמה יכול להביא לדלדול חמור באספקת החלב.

הגענו הביתה מבית החולים. התינוק לא מתחבר לשד. מה אני עושה?
הגורם האחד החשוב ביותר המשפיע על השאלה אם התינוק מתחבר לשד או לא הוא יכולת האֵם לפתח אספקת חלב טובה. אם אספקת החלב של האֵם שופעת, התינוק יתחבר בסופו של דבר לשד, בגיל ארבעה עד שמונה שבועות, בכל מקרה. מה שאנחנו מנסים לעשות בקליניקה הוא לגרום לתינוק להתחבר לשד מוקדם יותר, כך שלא תצטרכי לחכות זמן כה רב. לכן, יותר חשוב שתשמרי על אספקת החלב שלך מאשר שתימנעי מבקבוקים. הבקבוק אכן מפריע ומשבש, ועדיף להשתמש בשיטות אחרות (כגון ספל) אם אפשר, אבל אם את מרגישה שאין לך ברירה, עשי מה שאת צריכה לעשות.

אם התינוק מתחבר לשד, הוא יתחיל לינוק ולשתות (השיגי מידע על איך לדעת שהתינוק אכן מקבל חלב מהשד – ראי "האם התינוק שלי מקבל מספיק חלב?" , וצפי בקטעי הווידאו באתר).

אם התינוק לא מתחבר, אל תנסי להכריח אותו להישאר על השד, זה לא יעבוד. הוא ייכנס להיסטריה או שיכניס את עצמו לרפיון כללי. הרחיקי אותו מהשד והתחילי שוב. עדיף להתחיל ולהפסיק מספר פעמים מאשר לדחוף אותו אל השד כשהוא אינו מתחבר. אם התינוק ניגש אל השד ויונק פעם או פעמיים, הוא לא התחבר קצת – הוא לא התחבר בכלל. אם התינוק מסרב לשד, אל תמשיכי לנסות עד שיכעס. נסי האכלה באצבע לכמה שניות עד דקה או שתיים, ורק אז נסי שוב, אולי בצד השני. האכלה באצבע מיועדת להכין את התינוק לקחת את השד, ולא בעיקר כדי להימנע מבקבוק. אם התינוק לא מתחבר, סיימי את ההאכלה בשיטה שהכי קלה לך.
שימוש בעזר הנקה על השד יכול להועיל, אבל במקרים רבים הוא דורש יד נוספת לעזרה.
בערך שבועיים אחרי הלידה, הכנסת שינויים במה שעשית עד עכשיו יכולה לשלוח לתינוק מסר, ש"יש יותר מדרך אחת לעשות את זה." אם עד עכשיו האכלת אותו רק באצבע, מַעבָר לספל או לבקבוק יכול לפעמים להצליח, וגם שימוש במגן פטמה יכול לפעמים להצליח. אם עד עכשיו האכלת רק מבקבוק, מַעבָר להאכלה באצבע יכול להצליח (אבל רק אחרי שניסית להצמידו אל השד; אם ההאכלה באצבע איטית מדי, סיימי את ההאכלה בספל או בבקבוק).

איך לשמור ולהגביר את אספקת החלב
סחטי את החלב משדיך לעתים כמה שיותר קרובות, לפחות שמונה פעמים ביום, בעזרת משאבה אמינה השואבת בו-זמנית משני השדיים. דחיסת השדיים בזמן השאיבה מגבירה את יעילות השאיבה ומגבירה את אספקת החלב (יד נוספת יכולה לעזור, אבל אמהות מצליחות למַצֵּב את המשאבה כך שאינן צריכות להחזיק בצינורות או במשפכים בזמן השאיבה וכך יכולות לבצע דחיסה ללא עזרה). אם התינוק לא התחבר לשד עד היום הרביעי או החמישי, התחילי להשתמש בחילבֵּה ובדרדר כחול כדי להגביר את זרימת החלב. ראי עלון 24, "טיפולים שונים". גם דומפרידון (מוטיליום) יכול לעזור. ראי עלונים  "דומפרידון 1" ו "דומפרידון 2" .
אם את חייבת להשתמש במגן פטמה, אל תשתמשי בו עד שאספקת החלב מבוססת היטב (לפחות שבועיים מיום הלידה). השיגי קודם עזרה מעשית טובה.
אל תתייאשי. גם אם אספקת החלב שלך אינה עונה כרגע על צורכי תינוקך, רוב התינוקות מתחברים בסוף לשד. השיגי עזרה טובה. אל תנסי לעשות זאת לבדך.

 


לשאלות אפשר לפנות לד"ר ג'ק ניומן בטלפון (416) 813-5757 (option 3), בדואל לכתובת drjacknewman@symaptico.ca, או לספר Dr. Jack Newman’s Guide to Breastfeeding (called The Ultimate Breastfeeding Book of Answers in the USA).
Handout #26. When the Baby Refuses to Latch On. Jack Newman MD, FRCPC, © 2005.
מאנגלית: אורית פרידלנד, מתרגמת, דולה ומדריכת הנקה.
התרגום, באישור המחבר, נעשה במסגרת פרוייקט לקידום ההנקה בקורס מדריכות הנקה של בתיה דייויס, אסף הרופא, 2007. ©
ניתן להעתיק ולהפיץ תוכן זה בשלמותו ללא בקשת רשות נוספת, ובתנאי שלא ייעשה בו שום שימוש בכל הקשר המהווה הפרה של הקוד הבינלאומי לשיווק תמ"ל מטעם ארגון הבריאות העולמי (WHO International Code of Marketing of Breastmilk Substitutes).

 
לייבסיטי - בניית אתרים