עברית  |  English  |  
 

חשיבות המגע עור-בעור (Skin-to-skin contact)
ד"ר ג'ק ניומן

יש כיום שפע של מחקרים המוכיחים כי אמהות ותינוקות צריכים לשהות ביחד, במגע של עור-בעור (כשהתינוק עירום, לא עטוף בשמיכה) מיד אחרי הלידה, וגם אחר-כך. התינוק שמח יותר, חום גופו יציב יותר ותקין יותר, קצב הלב והנשימה של התינוק יציבים ותקינים יותר, ורמת הסוכר בדמו גבוהה יותר. זאת ועוד, מגע עור-בעור מיד אחרי הלידה מבטיח שגוף התינוק יאוכלס בחיידקים של אמו. מנגנון זה ביחד עם ההנקה נחשב כמרכזי במניעת מחלות אלרגיות. כשתינוק מועבר לאינקובטור, עורו ומעיו מיושבים בחיידקים שונים מאלה של אמו.

כיום ידוע לנו שהדברים נכונים לא רק לגבי תינוק שנולד במועד ובבריאות טובה, אלא גם לפגים. מגע עור-בעור ו"טיפול קנגורו" עשויים לתרום רבות לטיפול בפגים. אפילו בתינוקות המקבלים חמצן אפשר לטפל במגע עור-בעור, והדבר עוזר להפחית את הצורך שלהם בחמצן ושומר על יציבותם באופנים נוספים.

מנקודת המבט של ההנקה, לתינוקות הנשארים עם אמם במגע עור-בעור מיד אחרי הלידה במשך לפחות שעה, יש יותר סיכוי להיצמד לשד ללא כל סיוע, והסיכוי להיצמדות טובה גבוה יותר, במיוחד אם האם לא קיבלה תרופות במהלך הצירים או הלידה. כפי שנאמר בעלון  "הנקה – התחלה טובה" , תינוק שנצמד היטב מקבל חלב ביתר קלות מתינוק שנצמד פחות טוב לשד. כשהתינוק נצמד היטב, פוחת הסיכוי שהאם תחוש כאבים. כשהחלב האם שופע, תינוק יכול להכניס את השד לפיו בצורה גרועה ועדיין לקבל שפע של חלב, אם כי ההנקות יהיו ארוכות או תכופות או שתיהן גם יחד, והאם מוּעדת יותר להתפתחות בעיות כגון צינוריות חלב סתומות ודלקות שד. אבל בימים הראשונים אין לאם הרבה חלב (אם כי יש לה מספיק!), והצמדה טובה חשובה מאוד כדי לסייע לתינוק לקבל את החלב הזמין (כן, החלב נמצא שם גם אם מישהי הוכיחה לך עם משאבה גדולה שאין לך שום חלב). אם התינוק אינו נצמד כראוי, האם עלולה לסבול כאבים, ואם התינוק אינו מקבל חלב כראוי, הוא ירצה להיות על השד פרקי זמן ארוכים מאוד, וכך הנזק והכאבים יחמירו.

כדי לסכם, מגע עור-בעור מיד אחרי הלידה, הנמשך לפחות שעה, משפיע באופן חיובי על התינוק באופנים הבאים:

  • סיכויים גבוהים להיצמדות
  • סיכויים גבוהים להיצמדות טובה
  • חום גוף יציב ותקין יותר
  • קצב לב ולחץ דם יציבים ותקינים יותר
  • רמות גבוהות יותר של סוכר בדם
  • פחות סיכוי לבכי
  • יותר סיכויים להנקה בלעדית למשך תקופה ארוכה יותר

אין שום סיבה לכך שרובם המכריע של התינוקות לא יוכלו לשהות במגע עור-בעור עם האם מיד אחרי הלידה במשך לפחות שעה. אין סיבה ששגרות העבודה בבית החולים, כגון שקילת התינוק, יקבלו קדימות גבוהה יותר.

יש לייבש את התינוק ולהניחו על אמו. אף אחד לא צריך לדחוף את התינוק לעשות שום דבר, אף אחד לא אמור לנסות לעזור לתינוק להיצמד לשד בזמן הזה. האם יכולה כמובן לעשות נסיונות כלשהם לעזור לתינוק, ואסור להפריע לה. יש להניח לאם ולתינוק לנפשם, להשאיר אותם ליהנות זה מחברת זו. (אבל אסור כמובן לעזוב אותם לבד, בעיקר אם האם קיבלה תרופות, וחשוב מאוד שלא רק בן הזוג יהיה נוכח, אלא גם אחות, מיילדת, דולה או רופא יישארו עמם – לפעמים יש תינוקות שזקוקים לעזרה רפואית ומישהו שמוכשר לתת אותה צריך להיות במקום "ליתר בטחון"). מתן טיפות עיניים וזריקת ויטמין K יכולים לחכות כמה שעות. ואגב, מגע עור-בעור אפשרי גם אחרי ניתוח קיסרי, אפילו בזמן שתופרים את האם, אלא אם קיימות סיבות רפואיות ספציפיות המונעות זאת.

מחקרים הוכיחו כי אפילו פגים, שנולדו במשקל 1.200 ק"ג, יציבים יותר מבחינה מטבולית (כולל רמת הסוכר בדם) ונושמים טוב יותר אם מאפשרים להם מגע עור-בעור מיד אחרי הלידה. הצורך בעירוי תוך-ורידי, טיפול בחמצן או צנרור מהאף למעי, לדוגמה, ואפילו כל אלה ביחד, אינם שוללים מגע עור-בעור. מגע עור-בעור מתיישב היטב עם אמצעים אחרים הננקטים כדי לשמור על בריאות התינוק. ברור שאם התינוק חולה מאוד, אין להתפשר על בריאותו, אבל כל תינוק שנולד פג ושאינו סובל מתסמונת דיכוי נשימה יכול לשהות במגע עור-בעור עם אמו מיד אחרי הלידה. למעשה, אצל הפג, כמו אצל התינוק שנולד במועד, מגע עור-בעור עשוי להוריד את קצב הנשימה המהיר ולקרבו אל הטווח התקין.

גם אם התינוק אינו נצמד לשד במהלך השעה או השעתיים הראשונות, מגע עור-בעור עדיין חיובי וחשוב לתינוק ולאם בגלל כל הסיבות האחרות שצויינו.

אם התינוק אינו לוקח את השד בפיו מיד, אין מה להילחץ. כמעט אף פעם אין סיבה לחיפזון, בעיקר אצל תינוק בריא שנולד במועד. אחת הגישות המזיקות ביותר להזנת יילודים היא הרעיון המשונה שתינוקות חייבים לאכול כל שלוש שעות. תינוקות צריכים לאכול כשהם מראים סימנים שהם מוכנים לכך, וכשמשאירים את התינוק לצד אמו, יהיה לה ברור לגמרי מתי התינוק שלה מוכן. למעשה אין אפילו שמץ הוכחה לכך שתינוקות צריכים לאכול כל שלוש שעות, או לפי כל לוח זמנים אחר, אבל על סמך התפיסה הזו דוחפים את התינוקות אל השד, מפני שחלפו שלוש שעות. התינוק שאינו מעוניין עדיין לאכול עלול להתנגד בכוח, ואז דוחפים אותו עוד יותר, והתוצאה, במקרים רבים, היא תינוקות שמסרבים לשד דווקא משום שרצינו לוודא שייקחו אותו לפיהם. וזה הולך ומחמיר. אם התינוק ממשיך להתנגד לכך שידחפו אותו אל השד, ונעשה יותר ויותר נסער ועצבני, הרי "השלב הבא המובן מאליו" הוא לתת לו תוספת. ברור לגמרי לאן זה מוביל אותנו. (ראו עלון  "כשהתינוק מסרב להיצמד" ).

 



Handout #1a. The importance of skin to skin contact. Revised January 2005 Written by Jack Newman, MD, FRCPC. © 2005
מאנגלית: אורית פרידלנד, מתרגמת, דולה ומדריכת הנקה.
התרגום, באישור המחבר, נעשה במסגרת פרוייקט לקידום ההנקה בקורס מדריכות הנקה של בתיה דייויס, אסף הרופא, 2007. ©
ניתן להעתיק ולהפיץ תוכן זה ללא בקשת רשות נוספת בתנאי שלא ייעשה בו שום שימוש בכל הקשר המהווה הפרה של הקוד הבינלאומי לשיווק תמ"ל מטעם ארגון הבריאות העולמי (WHO International Code of Marketing of Breastmilk Substitutes).

 
לייבסיטי - בניית אתרים